יאללה קדימה

  • ראשי
  • קדימה היום
  • חדשות
  • הרשמה
  • אימייל אדום

לצעוד קדימה

25/01/2013  עמיר סגל, עורך ראשי

משך חודשים ארוכים עצם קיומה של קדימה היה מוטל בספק. עתה משהוסר הספק על קדימה להתעשת ולאתחל את עצמה. כניסתה של קדימה לכנסת ה-19 היא קודם כל בזכות פעילי המפלגה שלא הסכימו לראות את המפלגה נעלמת ורק אחר כך מכל סיבה אחרת. היתרון במפלגה קטנה – חטא היהירות שמנע מקדימה להתחדש התפוצץ. עכשיו הזמן להתחדש ולאתחל את קדימה. זה אפשרי.

יש כמה מפעילי קדימה שיכולים להתייחס אל עצם כניסתה של קדימה לכנסת ה-19 כהצלחה. הם בודדים. הם יכולים לזקוף זאת לזכותם כי האפשרות שקדימה לא תכנס לכנסת הזו, ואפילו תקבל כמות הצבעות מביכה ממש הייתה אפשרית. לא נעים להודות, אבל ההפרש בין קדימה לבין "עוצמה לישראל" והעובדה שבאף אחד ממדגמי הבחירות לא נכנסה קדימה לכנסת מראה כמה היעלמותה של קדימה הייתה אפשרית.

כמובן, המעבר מהיות המפלגה הגדולה בכנסת שתי קדנציות רצופות אל מעמד המפלגה הקטנה בכנסת הוא כישלון. אבל העובדה שקדימה כאן לפחות לקדנציה הקרובה היא גם סיכוי לעתיד. יש לזכור – משך הקדנציה האחרונה "הבית היהודי", "העבודה" וגם "מרצ" נדמו לרגעים למפלגות שעתידן מאחוריהן והמשך קיומן לוט בערפל. שלוש המפלגות הללו הצליחו להתעשת על עצמן במחציתה השנייה של הקדנציה (ואפילו מאוחר יותר, במקרה של הבית היהודי).

הכישלון של קדימה הוא כישלון ניהולי ומנהיגותי. העובדה שהשטח הקדימאי – לאחר כל המכות שספג הוא-הוא שהשאיר את המפלגה הזו קיימת הוא הסיכוי של קדימה. ושלא יהיה ספק – לא קמפיין הפטריה הגרעינית, לא החתמות החיילים ואפילו לא קמפיין "מי אתם שתדרכו על מופז" לא הם שהצילו את המפלגה. היה זה השטח והסנטימנט של מספיק חברי קדימה וסביבתם הקרובה שהביא לתוצאה.

אין צורך בוועדת חקירה או בדיונים ארוכים ומתישים כדי לדעת מה יש לעשות עכשיו . התשובות ברורות – חלקן היו ברורות כל העת.

 

אתחול המנגנון והשטח

בגודלה הנוכחי של קדימה אין מקום לשומן מיותר, אין אפשרות לבזבוזים מיותרים ואין פריבילגיות להתמהמה. בנוסף, הגירעון של קדימה עדיין תלוי ועומד. עתה יש לאתחל את כלל המנגנון הקדימאי – את בעלי התפקידים בכל הרמות, את עצם המבנה הארגוני של קדימה ואת אופן פעילות השטח. אף תפקיד מיותר לא יכול להתקיים, אף בעל תפקיד (בשכר או שלא בשכר) לא יכול להישאר במקומו אם לא יביא תוצאות.

ימי לבני כימי מופז השאירו על כנם בעלי תפקידים, בשכר ושלא בשכר, שלא היו צריכים להיות שם. תפיסת המינויים המפלגתיים כאתנן, וחוסר דמיון הביאו למצב בו ההתנהלות כושלת והתוצאות בהתאם. ארבע השנים האחרונות לא כללו די פעילויות תוכן, לא כללו די דיונים ערכיים ובשום שלב קדימה לא השכילה להפוך עצמה למפלגה הדמוקרטית שהמפלגה הגדולה בישראל חייבת להיות. לכן הפכה למפלגה הקטנה בישראל.

אמירות מגוחכות כמו "לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ" שנאמרו שוב ושוב – גם לחברי סיעה בכירים, לא יכולות להיאמר עוד – על קדימה להיות שקופה לחברים ולכלל הציבור. מינויים שאין מאחוריהן עשייה לא יכולים להתקיים עוד. עשייה שאין בה תוכן צריכה להעלם.

בנוסף, יש לאפשר לפעילי השטח מוביליות אמיתית במפלגה – כזו שהייתה קיימת, ולעיתים עדיין קיימת במעט מפלגות אחרות – ביניהן הליכוד, העבודה, מרצ ועתה גם הבית היהודי. המשמעות – החלפת רבים ממנהלי המרחבים, ראשי המטות וחברי המועצה. המשמעות – הקמת צעירי קדימה סוף-סוף ועזיבת הקונספט המיושן והיקר של עוד ועוד מקבלי שכר – ממילא אין תקציב לשלם להם שכר.

מפלגת שני מנדטים צריכה להתנהל אחרת – זריזה יותר, ממזרית יותר, מחוקקת יותר ויעילה יותר. בין השאר באגודות הסטודנטים, ברמה המוניציפלית, באינטרנט ובכלל הציבור. יש לפתוח את המפלגה באמת לקהלים חדשים  לא כסיסמא, אלא כצורך זועק להמשך שרידותה. זהותה של קדימה צריכה להתגבש דרך דיאלוג עם השטח. מצע שייכתב במוסדות החדשים שיקומו, ערכים שיצמחו מהשטח.

 

לגבש זהות

כן או לא להיכנס לממשלה היא שאלה המעסיקה את בכירי קדימה עכשיו. שאלה זו צריכה להיות נגזרת של ההסכם הקואליציוני ושל הקואליציה שתתגבש. אסור לקדימה להפוך להיות "עצמאות 2" וגם אסור לה להיות כפילת מפלגתו של לפיד או סרח עודף לה. בוודאי שאסור לאפשר מצב שבו שני חברי סיעת קדימה הם שר וסגן שר התיירות או המשרד לאיומים אסטרטגיים.

חשוב גם לזכור, ההתקפות על מדיניות ממשלת נתניהו – ובראשן האכזבה מההבטחות שניתנו כשנכנסה קדימה לממשלתו – היו מוצדקות לחלוטין. כמו כן, הממשלה הזו היא שתאשר את התקציב הקשה שיטפל בגירעון הקיים. אסור להתפתות להיכנס לממשלה שבה עקרונות קדימה לא יקבלו ביטוי. קטנים ככל שאנחנו – אסור להתרפס.

אפשר להתחדש מתוך הממשלה ממש כפי שאפשר להתחדש מחוצה לה. לעיתים אפשרי גם לתקן בהמשך הקדנציה טעויות שנעשו בתחילתה (כך היה עם מפלגת העבודה למשל). אבל זה לא צריך ולא יכול להוביל אותנו להקל ראש בתהליכים הקריטיים הקורים עתה, ובאלו שיכולים לקרות.

קדימה קמה כהמשך לתכנית ההתנתקות וכל ראשיה היו והנם מחויבים לחזון שתי המדינות. קדימה קמה כדי לאפשר את קידום השוויון בנטל ואת קידום השינויים הנדרשים בשיטת הממשל. כל זה טוב ויפה, אבל יש להבין מה משמעותם של ערכים אלו בעידן הזה בחיי המפלגה.

גם אם יקרה, אי אפשר לבנות על איחוד כזה או אחר. על קדימה להתחדש בעצמה – אחר כך לחשוב על האפשרות של איחוד בגוש המרכז-שמאל.

 

לחדש את המפקד

כבר כמה שנים שהמיפקד הקדימאי לא חודש ולא משקף לא את תומכי קדימה ועתה בוודאי שלא את מצביעיה. יש לחדש את המפקד מדי שנה ולהתחיל בכך מייד. מפקדי ארגזים צריכים להעלם ועל המפקד להיות אישי, נקי ומייצג.

אפשר ללמוד לא מעט מהמודלים של מרצ והבית היהודי. בכנסת ה-18 שתי מפלגות קטנות. בכנסת הנכנסת כל אחת מהן הכפילה את גודלה ויותר. המיפקד בשתיהן היה ראוי וטוב, בוודאי שטוב מזה של קדימה ושל הליכוד.

הרתיעה ממפקד קטן תמיד הייתה בעוכרי קדימה. אך האמת היא שלא מעניין אף אחד כמה חברים יש במפלגה. לראייה – ההישג של "יש עתיד" והישגי העבר (ואפילו ההווה) של "ישראל ביתנו".

 

 

לגדל מנהיגות

שימו לב לכמה מהח"כים החדשים בלא מעט מפלגות – רבים מהם פעילים שצמחו מהשטח. חלקם בפעילות מפלגתית ורבים מהם גם בפעילות שמחוץ למפלגה. תמר זנדברג ומיכל רוזין ממרצ. חיליק בר, מיכל בירן ואיציק שמולי בעבודה. יוני שטבון ואיילת שקד בבית היהודי ואפילו משה פייגלין בליכוד. גם בהמשך הרשימות אפשר לראות לא מעט פעילים נמרצים, בכלל המפלגות הדמוקרטיות. בנוסף אליהם, לא מעט מוותיקי הפוליטיקאים הם בדיוק הפעילים הללו שצמחו לאורך זמן.

זה לא אסון שברשימה אין כוכבים שבחרו להצטרף אליה רגע לפני הבחירות  - זה אסון כשאין בה כוחות חדשים ואותנטיים. רבים מהכוחות הללו כבר נמצאים בקדימה ומחכים לטיפוח אמיתי. אחרים יצטרפו במהרה אם תהיה להם סיבה טובה לכך. בקדנציה האחרונה ובזו שלפניה ראינו מגמות של הצטרפות למפלגה – והרבה יותר אטרקטיבי להצטרף למפלגה קטנה וצומחת מאשר למפלגה גדולה ומסואבת.

בנוסף, הכשל המנהיגותי של קדימה בארבע השנים האחרונות כולן אסור שיחזור. מפלגה תאבת חיים מגדלת את הדור הבא של מנהיגות.

מרצ הכפילה את כוחה בין השאר בגלל מנהיגותה של זהבה גלאון, העבודה שרדה וגדלה במעט בזכות יחימוביץ' והבית היהודי הפך לטרנד החם בגלל נפתלי בנט. בשלושת המקרים היה מעורב הגורם המנהיגותי האישי – אך גם שטח מפלגתי פעיל וחי. דוגמת הבית היהודי היא הטובה ביותר -  ממפלגה מנומנמת של שלושה מנדטים הפכה הבית היהודי לטרנד חם וקיבלה לתוכה את האיחוד הלאומי המתפרק. רק שני ח"כים שכיהנו בכנסת היוצאת יכהנו במפלגה הזו בכנסת ה-19.

 

לקחת אחריות

כישלון כל כך גדול וכל כך צורב לא יכול לעבור ללא לקיחת אחריות מנהיגותית וארגונית. לא תמיד לקיחת אחריות היא "עריפת ראשים" – אך לעיתים זה בדיוק מה שהיא וזה בסדר גמור.

שני הח"כים של קדימה הם אלו שניהלו את קמפיין המפלגה, לכל הפחות עליהן להודות בכישלון ולהסביר לפעילים מה הולך להשתנות. כאמור, על השינויים להיות ערכיים, מבניים וכמובן שפרסונליים. פעילי המפלגה הם אלו שהצילו אותה, בנוסף יש לציין דווקא ארבעה מהח"כים היוצאים – אכרם חסון ואחמד דבאח שביישוביהם דאגו לאחוז הצבעה מרשים לקדימה, וכן יוחנן פלסנר ושי חרמש שהאהדה הציבורית אליהם תרמה למכסת ההצבעות לקדימה. חבל יהיה לראותם מחוץ לכנסת.

שלי יחימוביץ', ואפילו איתן כבל כבר הודו בכך שנעשו טעויות בקמפיין מפגלתם (שקיבלה בערך פי שמונה מנדטים וקולות מקדימה). כך עשה גם חיים אורון בכנסת היוצאת לאחר ההישג של מרצ (שגם הוא היה גדול מזה של קדימה עתה). ראוי שמי שהיו אחראים לכישלון לכל הפחות יודו בכך. זה יהיה המעשה המכובד.

 

להתאחד

לא היום ולא מחר, אבל בסופו של יום גוש השמאל-מרכז צריך להתאחד. אין הבדלים אידאולוגיים גדולים שאמורים להיות מעצורים בפני איחוד כלשהו בין "קדימה", "התנועה", "יש עתיד" ו/או "העבודה". ישנם פערים בנושאי כלכלה וחברה וישנו נושא האגו והאינטרסים האישיים.

זה לא צריך לקרות בין רגע, וסביר להניח שלא יקרה בתקופה הקרובה מאד. אבל, בהמשך הדרך זו בחירה סבירה. עם כל הזעם והמשקעים האישיים – מאיר שטרית, עמיר פרץ, אלעזר שטרן ואפילו ציפי לבני יוכלו למצוא מקום ולהעלות תרומה למפלגת מרכז-שמאל גדולה יותר שתקים אלטרנטיבה שלטונית בתום הקדנציה הנוכחית. וכמובן, חזרתו של אולמרט לזירה הציבורית לא יורדת מהפרק.

איחוד המרכז-שמאל איננו תחליף לבניית המפלגה מחדש. איחוד שלא יקדים אותו תהליך בנייה פנימי יהפוך את קדימה לסרח עודף באיחוד שיכול בעצמו להיעלם. יש לזכור שאנו עדיין משלמים גירעון עתק, לכן עלינו לבוא לאיחוד מעמדת כוח, שכרגע אין לנו.

 

לשמור על אופטימיות זהירה

החשש הגדול הוא שהדנ"א של קדימה הפך אותה למפלגה שאי אפשר לתקן. בימי אולמרט נבנה השטח – אך כמה מהדרישות שעלו כאן לא מולאו גם בתקופתו. ימי לבני היו אנמיים ומשמימים מכל הבחינות ושאול מופז הצליח להוכיח שהוא מנהל ויו"ר מפלגה גרוע מלבני. יש לקוות כי הכישלון הצורב יביא להתעשתות – אבל על האופטימיות להישאר אופטימיות זהירה.

ועדיין, מותר להיות אופטימי – קדימה קיימת, השטח הוא שהציל אותה, ערכיה של קדימה רלוונטיים יותר מאי פעם והציבור משתוקק למרכז פוליטי ראוי ולאלטרנטיבה שלטונית. אולי יפתיע נתניהו ויהפוך להיות ראש ממשלה ראוי בקדנציה הקרובה – כנראה שלא ואז עלינו להיות שם ולהוות אלטרנטיבה. זה אפשרי, אם נעבוד נכון.

  • שלום לעמיר סגל.
    אלון יראל(25/01/2013)
    סגור X נעים לשמוע שוב קול שפוי בנושא מפלגת קדימה. כל מערכת הבחירות וגם לפני לה התנהלה בצורה גרועה למחפיר. בכל שני וחמישי התנוססו דגלים חדשים שלא מעניינים ובטח הם לא הנושא המרכזי של המדינה. 1. הצבת נושא לאומי מרכזי אמיתי בפני מדינת ישראל עם פתרונות אמיתיים לבעיה מראה לציבור הרחב שבאמת מבינים אותם. 2. הצגת חברי מפלגה מדיניים כצוות לוחמה בטרור או כל לוחמה אחרת יהיה לה ביקוש בצבא או במישטרה ובטח לא בכנסת. התקווה שקדימה תתחדש קלושה בעניי, אבל כשאני שומע קול שפוי כשלך תקוותי מתעוררת שוב. שיהיה בהצלחה לקדימה האמיתית עם חזונו של אריק שיתקיים ועל האשמים להסיק מסקנות.
  • נצחנו אמנם בקרב ההישרדות וזאת בעיקר בזכות פעילי השטח. אבל המלחמה האמיתית היא עכשיו על התאוששות
    יעקב רוטשילד(25/01/2013)
    סגור X קדימה, בה אנחנו מאמינים! ועל השטח להיות דומיננתי גם בתהליך החשוב הזה! ויש להתחיל בו עכשיו!
  • עמיר, כל מילה חקוקה בסלע ומקובלת עלי לחלוטין! אני קורא כאן לכל מי שמוכן לתרום את חלקו למאמץ הגדול
    יעקב רוטשילד(25/01/2013)
    סגור X הכרוך ביישום חלק ניכר מהדברים שהעלית. הולכים קדימה תוך הפקת לקחים מכשלי העבר. אין מקום לחזור על שגיאות העבר!
  • שיקום המפלגה עכשיו!!!
    לילי קידר(25/01/2013)
    סגור X דבריך נכונים ומבטאים את תחושותיהם של פעילים רבים שתרמו מזמנם וממרצם למען המפלגה ומה שגרם להם לעשות כן זו האידאולוגיה , האמונה והחשיבות בקיומה של מפלגת מרכז. אני מקווה ורוצה להאמין שהשיתוף, ההקשבה והשיח יהיו מנת חלקינו הפעילים ושנדע לסחוף אחרינו מתנדבים רבים.

מבזקים

קובלנה על מפלגות ישראל

24/01/2013 מערכת יאללה-קדימה

הדג נחש בביצוע לשיר של מאיר אריאל. הכי עדכני שיכול להיות

 לתצוגה מורחבת