יאללה קדימה

  • ראשי
  • קדימה היום
  • חדשות
  • הרשמה
  • אימייל אדום

בחירות של איוולת

20/12/2012  מן העיתונות

ארי שביט - הארץ

כבר היו כאן בעבר בחירות של איוולת. בקיץ 1973, מערכת הבחירות של ערב מלחמת יום הכיפורים עסקה במצב הביטחוני האיתן ובגבולות השקטים של מדינת ישראל. בקיץ 1981, מערכת הבחירות של ערב ההתיישבות הגדולה ביהודה ושומרון וערב מלחמת לבנון הראשונה עסקה במאבק עדתי ויצרי שגלש לא אחת לאלימות. בקיץ 1999, מערכת הבחירות של ערב פסגת השלום בקמפ-דייוויד עסקה בזקנה במסדרון. בחורף 2006, מערכת הבחירות של ערב מלחמת לבנון השנייה עסקה בהצלחת ההתנתקות מרצועת עזה. אבל מערכת הבחירות הנוכחית עולה על כל קודמותיה. זאת מערכת הבחירות הטיפשית ביותר שהיתה כאן אי פעם.

הכתובת על הקיר: איראן. בשקט בשקט, מתחת לפני השטח, בחירות 2013 הן משאל עם על המתקפה הגדולה באיראן. אפשר להיות בעד מתקפה ואפשר להיות נגדה, אבל חברה ריבונית הבוחרת בהנהגה לאומית רגע לפני מלחמה אפשרית אינה אמורה להתעלם ממנה. ובכל זאת, הפוליטיקאים הישראלים מתעלמים. גם הציבור הישראלי מתעלם. הוויכוח הציבורי החיוני והבריא בעניין האיראני היה כלא היה ברגע שישראל העבירה את הקשב שלה מצנטריפוגות לקלפיות.

אבל הצנטריפוגות של נתנז ופורדו עודן שם. גם הנחישות של בנימין נתניהו ביחס אליהן עודנה שם. הישראלים, בלי להיות מודעים לכך, נותנים בימים אלה ייפוי כוח בלתי חוזר לראש ממשלה אשר מתכוון לצאת למלחמה באיראן בשנה הבאה.

הכתובת על הקיר: מדינה דו לאומית. בשקט בשקט, מחת לפני השטח, בחירות 2013 הן משאל עם על הפרידה הסופית מהמדינה היהודית הדמוקרטית. עוד כהונה או שתיים של נתניהו-אביגדור ליברמן-וזאב אלקין - והעסק גמור. עוד 100 אלף מתנחלים בגדה המערבית - ואפשר לסגור את הבאסטה. אבל חוץ מציפי לבני וזהבה גלאון איש אינו מדבר על כך. חוץ מהתנועה ומרצ איש אינו משמיע קול זעקה. הישראלים, בלי להיות מודעים לכך, מקבלים בימים אלה החלטה בלתי חוזרת להנציח את הכיבוש ולסיים את הציונות.

הכתובת על הקיר: פראות. ברעש גדול, מעל לפני השטח, בחירות 2013 הן משאל עם על זהות מדינת ישראל. חלק ניכר מהכוחות הפוליטיים העולים הם כוחות פראיים. הם אינם מכבדים את זכויות האדם ואינם מרכינים ראש בפני שלטון החוק. הם אינם מראים נאמנות אמיתית לדמוקרטיה וחלקם אף שוללים קידמה. הם מנוכרים לערכי המערב החדש. בשנה האחרונה הניסו הפראים את תלמידי זאב ז'בוטינסקי ממפלגת השלטון וכבשו את מצודת זאב. אם לא ייעצרו, יכבשו בקרוב גם את הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

אבל אין מי שייצא חוצץ נגד הפראים החדשים. אין מי שיעמוד בשער. הישראלים, בלי להיות מודעים לכך, מתמסרים בימים אלה לתהליך פוליטי ברוטלי ההופך את מדינתם לבלתי נאורה.

בשנים הבאות יתרחשו כאן אירועים גדולים. חלקם עלולים להיות קשים וליצור מצבים בלתי הפיכים. לכן שלושת משאלי העם המוכמנים בתוך מערכת הבחירות הנוכחית הם חשובים כל כך. הם אמורים להעסיק אותנו יום יום, שבוע שבוע. אבל הואיל והתשישות והייאוש הפכו אותנו לקהי חושים - איננו עוסקים ברצינות אף לא באחד מהם. כך גם (מרבית) הפוליטיקאים המהוללים, אשר מעלים בפני הציבור מופע קרקסי מטופש, המנותק לחלוטין מהמציאות שבתוכה הוא מתרחש.

נדמה, שהמכנה המשותף האחד המאחד עדיין את כולם הוא המכנה המשותף של איוולת. לזכות הישראלים של 1999,1981,1973 ו-2006 אפשר לומר, שהם לפחות לא ידעו לפני מה הם עומדים. אבל אנחנו יודעים. בבחירות 2013 אנחנו טומנים את ראשנו עמוק בחול אף על פי שאנחנו יודעים היטב מה יתרחש מיד אחריהן.

מבזקים

קובלנה על מפלגות ישראל

24/01/2013 מערכת יאללה-קדימה

הדג נחש בביצוע לשיר של מאיר אריאל. הכי עדכני שיכול להיות

 לתצוגה מורחבת