יאללה קדימה

  • ראשי
  • קדימה היום
  • חדשות
  • הרשמה
  • אימייל אדום

ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"

25/01/2011  לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין

                                                                             ‏25 ינואר, 2011                                                                          ‏                                                         ‏‏‏‏כ' שבט, תשע"א

לכבוד

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס

מבקר המדינה                                                                                            

ירושלים         

 

                   הנדון: ליקויים בעבודת שירותי הרווחה בנושא הוצאת ילדים מהבית

 

ראשית כל, חשוב לי להדגיש שאני עוסקת בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות: הן משפחות העולים והן משפחות של ילידי הארץ במשך יותר מ-10 שנים. התחלתי לעסוק בו, כמו גם בנושאים אחרים, בהם אני עוסקת במסגרת פעילותי הפרלמנטארית, בעקבות פניות רבות מאזרחים, הבוחרים שלי, שהגיעו וממשיכות להגיע ללשכתי. בשנה וחצי האחרונות אני גם מקבלת יותר ויותר פניות מהורים שאינם שייכים לשכבות החלשות וכעיקרון אינם משתייכים לאוכלוסיית "הלקוחות הרגילים" של שירותי הרווחה.

המגמה הכללית המסתמנת מבדיקת פניות אלה: שירותי הרווחה שואפים להוציא בכל דרך אפשרית ילדים מהבית ולהעביר אותם לפנימייה, למרכז חירום או למסגרת חוץ ביתית מסוג זה או אחר. וזה, להבדיל ממצב שהיה קיים בין 1999 ל-2003 (עת פרסום מסקנות וועדת גילת), כשילדים שהוצאו מהבית הועברו בעיקר לאימוץ. ברצוני גם לציין שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות פוגעת קשה ביותר בילדים עצמם. הם – הקורבנות העיקריים של טעויות הנעשות על ידי שירותי הרווחה. 

מדובר בקונספציה שגויה מיסודה, ובפרשנות מעוותת ולא נכונה של חוקים בנושא הגנה על ילדים וחסרי ישע שאושרו על ידי הכנסת. שירותי הרווחה פועלים על בסיס קונספציית "טובת הילד", שעל הנייר נראית כגישה מצוינת ונכונה מאוד. אך, לצערי, במציאות הפירוש השגוי והמעוות שנותנים לקונספציה זו רבים מעובדי הרווחה - מביא לפגיעה קשה ביותר בילדים, בהוריהם ובבני משפחה האחרים.  כתוצאה מכך, נגרם נזק רב לחברה כולה. עבודת שירותי הרווחה בתחום חשוב זה מאופיינת ע"י:

1) חוסר מקצועיות, המתבטאת בין היתר בכך ששירותי הרווחה:

א) מוצאים  לעתים קרובות ילדים ממשפחות נורמטיביות ומעבירים אותם למסגרות חוץ ביתיות ולא מטפלים במשפחות שבהן באמת נשקפת סכנה לשלומם ולבריאותם של הילדים. במקרה של גירושין לעתים קרובות מועברים הילדים מהורה נורמטיבי להורה הלא נורמטיבי. בשנים האחרונות היינו לצערנו, עדים למקרים קשים של פגיעה בילדים ושל רציחתם. כל המקרים הללו דרשו התערבותם הדחופה של שירותי הרווחה, אך העובדים הסוציאליים לא מיהרו להתערב, למרות שהכתובת הייתה חרוטה על הקיר והדבר הוביל לטרגדיה. גם מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן ציין בשיחה אתי שהתקיימה בלשכתי שבכנסת ב-27 לינואר 2010 שישנם הרבה מקרים של התעללות אמיתית בילדים, בהם שירותי הרווחה לא ממהרים להוציא את הילדים מהבית בטענה של מחסור במקומות בפנימיות, מרכזי חירום וכו'. לעומת זאת, הגיעו ללשכתי לא מעט מקרים, בהם הזדרזו העובדים הסוציאליים להוציא ילדים שלשלומם ולבריאותם לא נשקפה שום סכנה ממשפחות נורמטיביות ולהעבירם למסגרות חוץ ביתיות. נתקלתי גם במקרים בהם הוצאו הילדים מאם נורמטיבית והועברו לאב אלכוהוליסט או לאב המתעלל בהם מינית. אין ספק שהשארת ילדים בידי הורים/קרובי משפחה/אפוטרופוסים המתעללים בהם והמסכנים אותם גורמת לטראומה קשה לילדים הללו. אך, לצערי הרב, נכון להיום  המערכת טרם הפנימה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחה נורמטיבית גורמת להם לטראומה קשה לא פחות. בכל המקרים, בהם ילדים הוצאו מהבית שלא בצדק והוחזרו להוריהם לאחר מאבק קשה ויקר מאוד (הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית), אף אחד לא טרח לבדוק: מה הן התוצאות ההרסניות של ההוצאה הזאת עבור הילדים ועבור משפחותיהם. אין אף גורם רשמי או לא רשמי שמסייע להם להתגבר על הטראומה הזאת והמשפחות נאלצות להתמודד איתה לבד. במקרה הטוב (והנדיר מאוד) מודים עובדי הרווחה בחצי פה ושלא לציטוט ש"נעשתה טעות".     

ב) העדר קריטריונים אחידים. הן דעתי האישית והן דעתם של חלק ניכר מאלה העוסקים בתחום זה או שהתחום קרוב ללבם, אין היום קריטריונים אחידים וברורים להגדרת "ילדים בסיכון" או "ילדים נזקקים". בשנים האחרונות נתקלתי בהרבה מקרים, בהם הורים שהוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחת כ"נורמטיביים", "טובים" או אפילו "מצוינים", הוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחרת כהורים המסכנים את ילדם או המתעללים בו. נוצר הרושם שהגדרת הילדים כנמצאים בסיכון או נזקקים וקבלת החלטה על הוצאתם מן הבית תלויות במידע רבה ביחסים האישיים שנוצרו בין עובדת סוציאלית לבין הורים ומתבססות על הדעה הסובייקטיבית של עובדת סוציאלית ולא על קריטריונים אחדים, מקצועיים ובלתי תלויים. גם שופטים הדנים בתיקים של הכרזת ילדים כ"ילדים בסיכון" והוצאתם מהבית אינם מרוצים לעתים קרובות מתפקודם הלקוי של שירותי הרווחה.

ג) לעתים קרובות עובדים סוציאליים לא מתחשבים כלל ברקע שממנו באים הילדים ובאורך החיים של משפחתם הביולוגית בעת העברתם למסגרות החוץ ביתיות ו/או לא מתמצאים בפרטים הנחוצים לצורך קבלת החלטה נכונה. כך, ילדים ממשפחות חילוניות מועברים למשפחת אומנה חרדית.ילדים ממשפחה דוברת רוסית מועברים למשפחת אומנה שאינה דוברת רוסית. ודווקא ילד ממשפחה דתית הועבר לפנימייה חילונית, בה מופעלים בשבת הן טלוויזיה והן מחשבים. לעתים עובדים סוציאליים לא מתמצאים כלל בפרטי המקרה: לא יודעים את גילו המדויק של הילד, לא יודעים באיזה כיתה הוא לומד, לא מכירים את האבחונים הרפואיים שלו, כשהם מקבלים החלטה על הוצאתו מן הבית. ילדים מועברים למסגרות של חינוך מיוחד, פנימיות לאוטיסטים וכדומה לפני שבוצעו בדיקות ואבחונים הנדרשים שמוכיחים שהמסגרות הללו מתאימות להם או שהם זקוקים להם. מן הצד השני, לא מתחשבים העובדים הסוציאליים בתוכניות שיקום אלטרנטיביות המוצעות על ידי אנשי המקצוע שמכירים היטב את המשפחה. ישנם מקרים בהם רדיפת ההורים על ידי עובדים סוציאליים על רקע חשדות לא מבוססות לחלוטין לאלימות במשפחה לכאורה מובילה לכך שהורים נאלצים להשקיע כסף וזמן יקר בייצוג משפטי ובישיבות של בתי משפט, וועדות החלטה וכו', במקום להשקיעם בטיפול רפואי או אחר בילדיהם.      

2) תרבות השקר. עובדים סוציאליים בשטח נותנים תשובות שקריות ומטעים את הדרג הבכיר במשרד (שר, מנכ"ל, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער וכו').היו מקרים בהם הוכרזו ההורים כסובלים ממחלת נפש ועל בסיס זה הוצאו ילדים מחזקתם וזאת למרות שישנה חוות דעת פסיכיאטרית המוכיחה שהם בריאים ומסוגלים לגדל את ילדיהם. טוענים שילדים רוצים לעבור מבית לפנימייה כשבפועל הילד פורץ בבכי קורע לב כששואלים אותו: האם אתה רוצה לעבור בפנימייה או לא. מאלצים ילדים לתת עדות שקר על אלימות במשפחה כביכול ללא נוכחות עו"ד או פסיכולוג מטעם המשפחה. משקרים לגבי התנאים האמתיים במסגרות חוץ ביתיות כדי לקבל הסכמת הורים להוצאת הילד מהבית. לפחות במקרה אחת העבירו שירותי רווחה מידע שקרי אודות נער (טענו שהוא בעל התנהגות עבריינית, דבר שלא היה ולא נברא) לפנימיות, בהן היה מעוניין הנער ללמוד כדי לאלץ אותו לעבור לפנימייה שנבחרה ע"י שירותי הרווחה. ואלה רק חלק מהדוגמאות.  

3) ניצול סמכויות לרעה תוך כדי שימוש בהפחדות, לחץ פסיכולוגי, שקר ואי שליטה או שליטה לא מספקת של הורים בשפה העברית כדי להוציא ילדים ממשפחות נורמטיביות. לעתים קרובות שומעים ההורים שהעיזו לא להסכים עם דעתה של עובדת סוציאלית לגבי דרך טיפול הטובה ביותר בילדם: "אם לא תשתפו פעולה, נוציא אותו מהבית, נעביר לאנשים אחרים/מוסד סגור ולא תראו אותו יותר". במקרים אחדים מדובר גם בהפרות חוק ובהפרות החלטות של בית משפט: לא נותנים לבני משפחה אפשרות להיפגש עם ילדים ו/או לא נותנים להם מידע על מצב הילדים בניגוד להחלטת בית המשפט. לעתים עובדים סוציאליים מנהלים מסע נקמה של ממש כנגד "הורים סוררים" שהצליחו להחזיר את ילדם הביתה. במקום להשקיע זמן ומשאבים במשפחות ובילדים שבאמת זקוקים לעזרה דחופה הם מושקעים בניסיונות "להגן על כבוד המקצוע", למצוא "ראיות מפלילות חדשות"  ולהוכיח ששירותי רווחה צדקו בהחלטתם להוציא את הילד מהבית (גם כשיש כבר החלטת בית משפט המנקה הורים מכל חשד).

לסיכום אני רוצה להדגיש שאחרי 10 שנות פעילותי בנושא הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים, הגעתי למסקנה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות הן מהווה הפרה בוטה של עקרונות הדמוקרטיה (במיוחד עקרון של כבוד האדם וחירותו) והן מנוגדת לחלוטין לערכי היהדות ,כיוון שמשפחה הינה בעלת ערך עליון במסורת היהודית.

לא מדובר בעובדים סוציאליים בודדים. מדובר בכך, שמערכת שנועדה לסייע למשפחות שנקלעו למצוקה זמנית מסיבה זו או אחרת, הורסת אותן: מוציאה ילדים מהורים נורמטיביים שלא מתנהגים באלימות כלפי ילדיהם, לא מסכנים ולא מזניחים אותם, מאלצת אותם להפריך האשמות שקריות בבתי משפט ולהוציא אלפי שקלים על ייצוג משפטי. סכומים במיליוני ₪ שניתן לנצל אותם לסיוע אמיתי לאותן משפחות: דיור ציבורי, יום לימודים ארוך בגני ילדים ובתי ספר במקום מגוריהם, סיוע במימון חוגים ובהכנת שיעורי בית וכו', מבוזבזים על ישיבות בתי המשפט, על מימון בדיקות מסוגלות הורית ובדיקות פסיכולוגיות למינם, על ישיבות וועדות החלטה וכו'. 

לסיכום אני מצרפת רשימה של 4 מקרים מזעזעים ביותר (מתוך יותר מ-100 מקרים שהגיעו ללשכתי בשנתיים האחרונות) של ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות. כמו כן, מצורף העתק מתשובתו של שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג לפניותיי לגבי המקרים הללו. מהתשובה נובע ששר הסתמך באופן מלא וללא עוררין על מידע לא מדויק ושקרי, אותו הוא קיבל מעובדי הרווחה המקומיים במקום לבדוק את המקרים הללו באופן רציני ומעמיק.  

כמו כן, אני שבה ומדגישה פעם נוספת שבניגוד לנאמר במכתבו של שר לשעבר, התחלתי לעסוק בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות בעקבות תלונות רבות של אזרחים שהתקבלו בלשכתי. כל המקרים שהועברו לעיונם של שר לשעבר ושל מנכ"ל משרד הרווחה, הועברו אליכם לאחר שמשפחות פנו אליי בבקשת עזרה ולאחר שנפגשתי אתם אישית בלשכתי שבכנסת.

 

בברכה,  ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ 

  • כל הכבוד
    בן שטג(25/01/2011)
    סגור X נושא חשוב מאוד. יש לפגוש לפחות פעמיים את הילד וההורים ולהסתמך רק על עובדות, מהאמרות של ההורים והילדים ועל כל סימן פיזי למצוקה או אלימות במשפחה. הטעויות האלו טראומטיות למשפחות שלא אשמות בכך, ואי אפשר להתעלם מהכשל בזיהוי ההורים האלימים ומההצלחה של הטיפול במשפחות אלימות, ולכן, יש ללמוד מהעבר ולתקן את הטעויות הנוראיות האלו.

מבזקים

קובלנה על מפלגות ישראל

24/01/2013 מערכת יאללה-קדימה

הדג נחש בביצוע לשיר של מאיר אריאל. הכי עדכני שיכול להיות

 לתצוגה מורחבת