יאללה קדימה

  • ראשי
  • קדימה היום
  • חדשות
  • הרשמה
  • אימייל אדום

דיכטר הגיש נוסח מתוקן

21/11/2011  מערכת יאללה-קדימה

שבוע אחרי הזובור שעשתה לו יו"ר קדימה ציפי לבני שיגר ח"כ אבי דיכטר את הנוסח המעודכן של הצעת חוק הלאום לעיון חברי הכנסת

11/14/2011

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

 

עקרונות יסוד[1]

1)      א. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי,[2] בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית.[3]

ב. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.

ג. האמור בחוק יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה.[4]

 

מטרה

2)      חוק יסוד זה, מטרתו להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

 

סמלי המדינה

3)      א. המנון המדינה הוא "התקווה".

ב. דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן-דוד תכול במרכזו.

ג. סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמלה "ישראל" למרגלותיה.[5]

 

שפה

4)      א. עברית היא שפת המדינה.

ב. לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכול כפי שייקבע בחוק.

 

שבות

5)      כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק.[6]

 

קיבוץ גלויות והתיישבות יהודית

6)      המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בתחומיה והיא תקצה ממשאביה למטרות אלו.[7]

 

הקשר עם העם היהודי בתפוצות 

7)      א. המדינה תפעל לחיזוק הזיקה בין ישראל ובין יהדות התפוצות.

ב. המדינה תושיט יד לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם.

 

מורשת יהודית

8)      א. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות.
ב. בכל מוסדות החינוך המשרתים ציבור יהודי בארץ יִילָמדו תולדות העם היהודי, מורשתו ומסורתו.

 

הזכות לשימור מורשת

9)      א. כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.

ב. המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת.

 

הלוח הרשמי

10)  הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה.[8]

 

חג העצמאות וימי זכרון

11)  א. יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה.

ב. יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה והגבורה הם ימי זכרון רשמיים של המדינה.

 

ימי שבתון

12)  ימי השבתון הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל, בהם לא יועסק עובד אלא בתנאים שייקבעו בחוק. בני עדה המוכרת בחוק רשאים לשבות בחגיהם.[9]

 

המשפט העברי

13)  ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. [10]

 

שמירת מקומות קדושים

14)  המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.[11]

 

שריון

15)  אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שקיבלה הכנסת ברוב חבריה.



[1] סעיפי 'עקרונות יסוד' ו-'מטרה' הולמים את המבנה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

[2] סעיף 1 מתוך אמנת כנרת.

[3] על פי מגילת העצמאות.

[4] "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי-על-חוקי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקתיותם של כל החוקים. הם משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חלק מערכי היסוד של מדינת ישראל ובכך גם חלק מהתכלית הכללית המונחת ביסוד כל טקסט משפטי בישראל. כך למשל, חזקה היא כי כל חוק של הכנסת וכל צו של הממשלה נועדו להגשים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית" (אהרון ברק שופט בחברה דמוקרטית, עמ' 89, 2004).

[5] מבוסס על חוק הדגל הסמל וההמנון, תש"ט 1949 המפרט את המנון המדינה בתוספת לחוק ומפנה לדגל שמועצת המדינה הזמנית הכריזה עליו ביום כ"ה בתשרי תש"ט ולסמל, שמועצת המדינה הזמנית הכריזה עליו ביום י"א בשבט תש"ט.

[6] העיקרון מופיע בחוק השבות, תש"י- 1950 ובחוק האזרחות, תשי"ב-1952.

[7] מבוסס על מגילת העצמאות.

[8] ר' חוק השימוש בתאריך העברי תשנ"ח 1998 .

[9] מבוסס על סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 .

[10] מבוסס על חוק יסודות המשפט תש"ם 1980

[11] מתוך חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז 1967.

  • מה, השתגענו. האם זה הזמן לעסוק בנושא כמו זה. אולי נחוקק חוק מיהו יהודי????
    נמרוד  נוי(22/11/2011)
    סגור X כל פעם מחדש אני מופתע מכך שהכנסת יותר ויותר איננה רלוונטית לחיינו. זה מתחיל דרך העיסוק בחוקים שמנסה היום הימין להעביר ועובר דרך הצעת החוק הנ"ל שהוגשה על ידי אבי דיכטר. תגיד לי אבי, זה הזמן לעסוק בכך. רק הקיץ חווינו את המחאה הציבורית הגדולה מעולם שהתקיימה בישראל בדבר צדק חברתי. בנוסף, אין צריך להגיד לך אבי בפני אילו אתגרים בטחוניים אנו עוד אמורים לעמוד. הנושא שאתה מעלה הוא חשוב וראוי לדיון ציבורי נרחב אך לא זו השעה. אולי נעלה שוב את שאלת מיהו יהודי. מה השתגענו. מה הלהיטות הזאת לחוקק חוקים. נדמה היום שהכנסת היא לא רק בלתי רלוונטית אלא גם הגוף הגורם הכי הרבה נזק לעם ישראל. תחת זו הייתי מצפה מאנשים כמותך להבין שהדבר שעומד הכי בעוכרינו בדור הזה היא חולשתה של המערכת הפוליטית ודבר זה מצריך לעסוק במה שמכונה בשם "פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים". ללא דבר זה שום דבר שאנחנו חולמים עליו בקדימה לא יתגשם.

מבזקים

קובלנה על מפלגות ישראל

24/01/2013 מערכת יאללה-קדימה

הדג נחש בביצוע לשיר של מאיר אריאל. הכי עדכני שיכול להיות

 לתצוגה מורחבת